יום יום אכתוב את מה שמתחשק לי בבלוג האישי שלי

בסלון חמים, תווים רכים נפלטים מגיטרה ששוכבת על כיסא רך. בחדר, אוויר מושך בסודנות, וקולות צלילים נדירים מתקשרים. בפינה, זמר עם קול כמו קסם מתחיל לספר בשפה מוזיקלית על חוויות אהבה ואבקשות. כל נגיעה למקלדת וכל פצצת תוף הופכת את החדר לתיאטרון אישי, וכל אוזן מקשיבה לסיפור ייחודי. זהו שיר, שסובל מכמה סיפורים, מתנפץ לאוויר כמו חלום שתמיד רצית לחיות.